בספטמבר 2001 נחרט בזיכרון האנושות כאחד הימים הקשים בתולדות העידן המודרני. בתוך שעות ספורות הפכו ארצות הברית והעולם כולו מודעים לכך שהטרור הבינלאומי מסוגל לפגוע בלב המעצמה החזקה בעולם ולגבות מחיר כבד בחיי אדם.
האירועים שהתרחשו באותו יום הובילו למלחמות, לשינויים דרמטיים במדיניות הביטחון ולהגברת המאבק בטרור ברחבי העולם. אך בחלוף 25 שנה, השאלה הקשה נותרה בעינה: האם העולם באמת למד את הלקח?
המציאות בשנים האחרונות מלמדת כי האיום לא נעלם. ארגוני טרור ממשיכים לפעול, אידיאולוגיות קיצוניות ממשיכות להתפשט, ופיגועי טרור ממשיכים לגבות קורבנות במדינות שונות. במקביל, במקומות רבים בעולם מתקיים ויכוח מתמשך על האופן שבו יש להתמודד עם האיום — ולעיתים האזהרות מפני הקצנה נדחקות הצידה עד שכבר מאוחר מדי.
עבור ישראל, הלקח של 11 בספטמבר אינו היסטוריה רחוקה. מדינה המתמודדת במשך עשרות שנים עם טרור מכירה היטב את המחיר של התעלמות מאיומים ואת הסכנה שבהנחה שארגוני טרור ניתן פשוט להכיל.
25 שנים אחרי, העולם חייב לזכור: טרור אינו נעלם מעצמו, ואידיאולוגיה קיצונית אינה הופכת לפחות מסוכנת רק משום שאיננו רוצים להתמודד איתה. הזיכרון של 11 בספטמבר צריך להיות יותר מטקס שנתי — הוא צריך להיות תזכורת לכך שמחיר ההתעלמות מאיום טרור עלול להיות כבד מנשוא.
25 שנה אחרי, השאלה אינה רק מה קרה ב־11 בספטמבר — אלא האם העולם מוכן ללמוד סוף סוף מה קרה שם.
