אני לא אצביע לוינטר. אני גם רחוק מלהסכים עם כל מה שאומרים המועמדים שלו. אבל יש דבר אחד שאי אפשר לקחת ממנו: יש לו ציבור, יש לו תומכים, ולכן יש לו זכות מלאה להתמודד בבחירות.
ואז מגיעים הקוזקים הנגזלים.
אותם אנשים שהעלו את אחוז החסימה, יצרו במו ידיהם את המכשול הפוליטי, ועכשיו רצים להסביר לציבור: ״וינטר לא יעבור״.
סליחה, אבל מי העלה את אחוז החסימה? מי קבע את הכללים? מי יצר את המציאות שבה מפלגה יכולה לקבל מאות אלפי קולות ועדיין להישאר מחוץ לכנסת?
והצביעות לא נגמרת כאן.
במקום לאפשר לו להתמודד ולתת לבוחר להחליט, עושים הכול כדי לקבור אותו פוליטית. חוזרים שוב ושוב על המסר שהוא ״לא יעבור״, מנסים לשכנע את הציבור שהצבעה לו היא ״בזבוז קולות״ — ואז, אם הוא אכן לא יעבור, אותם אנשים בדיוק יבואו בטענות ויגידו שהוא בזבז קולות.
כלומר: קודם תעשו הכול כדי להכשיל אותו, ואחר כך תאשים אותו בכישלון.
אז בואו נשים את הקלפים על השולחן: לא באמת מפחיד אתכם שוינטר לא יעבור. מפחיד אתכם משהו אחר לגמרי.
מפחיד אתכם שהוא כן יכול לעבור.
כי אם יש ציבור שמוכן להצביע אחרת, אם יש אנשים שלא מקבלים יותר הוראות אוטומטיות מלמעלה, ואם מפלגה חדשה מצליחה לסחוף קולות — הבעיה כבר לא נמצאת אצל וינטר.
הבעיה נמצאת אצל מי שהתרגל לחשוב שהקולות בכיס שלו.
אז וינטר, רוץ. אל תעשה להם חשבון. תן לציבור להחליט בקלפי. אם יעבור — העם החליט. אם לא יעבור — גם זו תהיה החלטת העם.
רק אל תתנו לאלה שהעלו את אחוז החסימה לספר לכם שעכשיו עצם ההתמודדות היא הבעיה
